Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ma'asser Cheni
Daf 20a
אָמַר רִבִּי זְעִירָא 20a אָֽמְרָה תוֹרָה פּוֹרְטֵיהוּ בַמִּקְדָּשׁ וְכוֹנְסֵהוּ בִגְבוּלִין מַה בְּמִקְדָּשׁ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. אַף בִּגְבוּלִין נִתְפָּשׂ קַנְקַן מַעֲשֵׂר.
Traduction
R. Zeira dit: la loi prescrit de disperser cet argent en le dépensant dans l’enceinte sacrée et de le ramasser aux frontières de la Palestine (par échange); de même qu’au Temple (à Jérusalem) la cruche devient profane si l’on y achète du vin en cruches fermées, le caractère sacré englobe même les cruches qui restent acquises à la 2e dîme (tandis qu’il n’en est pas de même pour les cruches ouvertes, qui restent toujours libres).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמרה תורה פורטהו במקדש וכונסהו בגבולין. טעמא דמתני' מפרש דקתני בכנס לתוכן יין סתם ומשסתמן קרא שם מעשר קנה מעשר את הקנקן משום דכך מצינו שאמרה התורה פורטהו במקדש כלומר במקום המקודש בירושלים פורטהו להכסף מעשר ותקח בו בכל אשר תאוה נפשך לאכול בקדושת מעשר וכונסהו בגבולין אם יש לך מעשר בגבולין כונסהו להעלותו לירושלים ולאכלו שם:
מה במקדש יצא קנקן לחולין. כלומר מה מצינו בלוקח יין בכסף מעשר בירושלים ואם לקח חבית סתומה יצא הקנקן לחולין כדתנן בפ''ק הלוקח כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות יצא הקנקן לחולין משום דהקנקן טפל להיין ונבלע דמיו בדמי היין וא''צ למכרו ולאכול דמיו בקדושת מעשר כדפרישית שם:
אף בגבולין נתפס קנקן מעשר. כלומר ומכאן למדנו דבגבולין איפכא הוא ולחומרא שאם בשעת קריאת שם להמעשר שהוא בגבולין קורא שם להמעשר כשהוא בחבית סתומה נעשה הקנקן טפל להיין וחל שם מעשר גם על הקנקן לפי שלעולם אמרינן בקנקן סתום שהוא טפל להיין בין שהוא לקולא כגון שלוקח בכסף מעשר בירושלים ובין בגבולין כשקורא שם להמעשר שהוא לחומרא:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא. אִם עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם מְקַדְּשׁוֹת כָּל שֶׁהֵן. אִם עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם תּוֹרֵם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan qu’il faut ainsi compléter la Mishna: si, avant de les avoir bouchées, on a désigné nominalement la 2e dîme, cela n’implique pas qu’elles sont forcément de 2e dîme; mais si la désignation a eu lieu après le bouchage, le caractère sacré reste empreint même à la cruche. Si la désignation a eu lieu avant le bouchage, elle est annulée en cas de mélange parmi cent et une semblables; si la désignation a lieu avant le bouchage, on peut prélever l’oblation de l’une d’elles pour libérer tout; mais si le bouchage a eu lieu après, il faut prélever l’oblation sur chacune séparément.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתניתא אם עד שלא גפן קרא שם וכו'. כלומר שלא תטעה לפרש דהאי זלף לתוכן סתם וכו' ארישא קאי שכנס לתוכן יין של מעשר שני ולא פירש שהוא בתורת שאלה דאי הכי אין טעם לחלק בין עד שלא גפן ובין משגפן אלא כן צריך לפרש המתני' עד שלא גפן קרא שם וכו' ומילתא באנפי נפשה היא ולא קאי ארישא אלא בשכנס לתוכו סתם והיינו עד שלא קרא לו שם מעשר אלא היין של טבל היה ואם עד שלא גפן קרא שם מעשר לא קנה המעשר להקנקן דכל זמן שלא סתמן אין הקנקן טפל להיין וכן לענין תרומה וכדפרישית במתני':
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁל יַיִן אֲבָל בְּשֶּׁלְשֶׁמֶן בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין שֶׁגָּפָן לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין מִשֶּׁגָּפָן עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין מִשֶּׁגָּפָן תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.
Traduction
Toutefois, ceci s’applique seulement au vin (118)Tossefta sur Maasser Sheni, 3; mais pour l’huile (pour laquelle la cruche n’est pas un accessoire), lorsque le bouchage est déjà effectué, le caractère sacré de la 2e dîme n’englobe pas la cruche. En tous cas, soit avant, soit après cette opération, elles s’annulent dans 101 parts semblables et l’on peut se servir de l’une pour libérer tout le reste.
Pnei Moshe non traduit
בד''א בשל יין וכו'. תוספתא היא בסוף פ''ב דבשל שמן אין הקנקן טפל לו לפי שאין דרך למכור השמן עם הקנקן לפיכך לעולם חשוב הוא בפני עצמו וכן לענין תרומה לא חשוב כל קנקן וקנקן הסתום להיות נטפל להשמן שבו ולפיכך לעולם עולות באחד ומאה ותורם מאחת על הכל:
אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי מָה בֵּינָהּ לַחֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן. אִלּוּ חֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן שֶׁמָּא אֵין תּוֹרְמִין וּמֲעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.
Traduction
R. Hanania dit qu’il y a une contradiction entre ce qui est dit ici et l’opinion de Shammaï: quelle différence y a-t-il entre le présent cas et la règle des 5 sacs dans un même grenier? Est-ce que pour ces 5 sacs voisins on ne doit pas pouvoir prendre de l’un d’eux, soit l’oblation, soit la dîme, pour libérer le reste? (et si, d’un côté, le voisinage entre en compte, n‘en serait-il pas de même pour ce cas)?
Pnei Moshe non traduit
גמ' וקשיא על דב''ש מה בינה וכו'. האי קושיא לפי' ריב''ל דלקמיה היא דקאמר על הראשונה הושבה כלומר על ענינא דרישא במתני' דלעיל הושבה האי פלוגתא כדפרישית במתני' בפי' הא' והלכך קשיא על ב''ש דקאמרי מפתח ומערה לגת כדי שיתרום תרומה אחת על הכל וכי מה בינה לחמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין זע''ז בתמיה וה''נ בפתיחה בלחוד סגי להאי:
Ma'asser Cheni
Daf 20b
משנה: הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי מִמְּקוֹם הַיּוֹקֶר לִמְקוֹם הַזּוֹל אוֹ מִמְקוֹם הַזּוֹל לִמְקוֹם הַיּוֹקֶר פּוֹדֵיהוּ כְּשַׁעַר מְקוֹמוֹ. הַמֵּבִיא פֵירוֹת מִן הַגּוֹרֶן לָעִיר כַּדֵּי יַיִן מִן הַגַּת לָעִיר הַשְּׁבָח לַשֵּׁנִי וִיצִיאָה מִבֵּיתוֹ. פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל כְּמוֹ שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ לא כְּמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר כְּמוֹת שֶׁהַשּׁוּלְחָנִי פוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף. אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אַכְסְרָה אֶת שֶׁדָּמָיו יְדוּעִין נִפְדֶּה עַל פִּי אֶחָד וְאֵת שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין נִפְדֶּה עַל פִּי שְׁלֹשָׁה. כְּגוֹן הַיַּיִן שֶׁקִּיסֵּס וּפֵירוֹת שֶׁהִרְקִיבוּ וּמָעוֹת שֶׁהֶחֱלִיאוּ.
Traduction
Celui qui a transporté des fruits de 2e dîme d’une localité où ils sont chers dans une autre où ils sont à bon marché, ou à l’inverse, pourra les racheter au prix de l’endroit où il se trouve (quel qu’il soit). Si l’on transporte de ces fruits du grenier à la ville, ou des cruches de vin du pressoir à la ville, l’excédant de valeur sera au profit de la 2e dîme, et la dépense pour le montant du transport sera payée de la poche du propriétaire. Reprise. Lorsqu’on veut racheter de la 2e dîme au prix du bon marché, on se réglera d’après le prix d’achat du boutiquier (peu élevé) et non d’après son prix de vente (qui comprend un gain); mais, en échangeant de la petite monnaie de dîme, on compte le prix élevé du changeur qui détaille, et l’on ne se règle pas d’après son prix inférieur livrant de la petite monnaie pour une pièce. On ne doit pas racheter la 2e dîme approximativement (125)''Pour cette expression zera, cf. (Demaï 2, 5), et 3, 3; elle a peut-être le sens de perte. Cf. fragmentum''. Lorsque sa valeur est connue, il suffit de l’estimation d’un seul acquéreur; au cas contraire, il faut s’en remettre à l’estimation de trois personnes (126)Cf. Babli, Sanhedrin 14b. Cela arrive p. ex. pour le vin qui a tourné, ou les fruits pourris, ou la monnaie détériorée.
Pnei Moshe non traduit
מתנ' המוליך פירות מע''ש. בגמרא קאמר המוליך קתני בדיעבד דלכתחלה אסור להוליכו ממקום למקום לפדותם שם אלא פודהו במקומו או מעלה הפירות לירושלים:
פודהו כשער מקומו. שהוא עומד שם בשעת הפדייה בין להקל ובין להחמיר:
השבח לשני. מה ששוה בשער העיר יותר ממה ששוה בגורן הרי זה למע''ש ופודהו כשער העיר ויציאות מה שהוציא עד שהביאן לעיר ישלם מביתו:
מתני' פודין מעשר שני כשער הזול. דלכתחילה צריך לפדותו בשוויו ומ''מ בזה הקילו שיכול לפדותו כשער הזול. כדמפרש לקמיה וטעמא שהקילו בזה קאמר לקמן בהלכה ד' מפני שכתוב בו ברכה וכדפרישנא שם:
כמו שהחנוני לוקח. שהוא לוקח בזול להשתכר ולא כמות שהוא מוכר שהוא מוכר ביוקר:
כמות שהשולחני פורט. כשנותן המעות לפדיונו מחשב הוא הסלע כמו שהשולחני פורט כשמבקשין ממנו סלע בעד הפרוטות שנותנין לו לוקח הוא פרוטה אחת או שתים ביותר וכך הוא מחשב ולא כמו שהשולחני מצרף כשמבקשין ממנו פרוטות בעד הסלע שנותנין לו אינו נותן להם כ''א פרוטה אחת או שתים פחות:
אין פודין מעשר שני אכסרה. כלומר באומד בלא מדה ומשקל אלא צריך שידקדק במדתו או במשקלו:
את שדמיו ידועין נפדה על פי אחד. כלומר בשומת אחד שאומר כך וכך הוא שוה:
ואת שאין דמיו ידועין. כדמפרש כגון היין שקיסס ובנוסחת המשניות שקרם והיינו הך שהתחיל להחמיץ ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו כלומר שהחלידו והוא מחלל מעות המעשר כל אלו נפדין על פי שלשה ומפרש בגמרא שלשה לקוחות כלומר שהן תגרים ואפילו אחד מהן נכרי או אחד מהן בעל המעשר:
הלכה: הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כו'. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָֽמְרוּ הַמּוֹלִיךְ הָא כַתְּחִילָּה אָסוּר. וּבְפֵירוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֲבָל בְּפֵירוֹת שֶׁהֵן טְבוּלִין לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי אַפִילוּ לְכַתְּחִילָּה מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי הֲוָה לֵיהּ פֵּירִין הָכָא וּפֵירִין בְּבוֹתְנִיִין וַהֲוָה קְבַע מַעְשְׂרָא דְהָכָא תַּמָּן וּמְפָרֵק לוֹן בְּשַׁעֲרָא דְתַמָּן.
Traduction
R. Yona dit: la Mishna parle de celui qui a transporté etc.; il faut donc croire qu’en principe, c’est défendu. En outre, il s’agit de fruits de seconde dîme; mais pour ceux qui sont seulement soumis à ce prélèvement pour un 10e, c’est même permis en principe. Ainsi, Rabbi avait des fruits ici (à Séphoris, en Palestine) et d’autres dans Kuttanyan (120)''Selon J. Lévy: ville où il y avait sans doute beaucoup de tisserands en chanvre; peut-être aussi des Samaritains'', et il fixait la dîme due sur les fruits de là bas en prenant pour cela des fruits qu’il avait ici, sous la main; et il les rachetait selon la valeur qu’ils avaient au loin (donc, c’est permis en principe pour les fruits qui sont seulement soumis à la 2e dîme, et la Mishna parle de la dîme elle-même).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא אמרו אלא המוליך. בדיעבד וכו' כדפרישית במתני':
ובפירות מע''ש. שכבר קרא עליהן שם מע''ש הוא שאמרו כן אבל בפירות שהן טבולין למע''ש אפי' לכתחלה מותר להוליכן ממקום למקום דאכתי לא חלה עליהן קדושת מעשר כהדא דאשכחן שהיה נוהג ר' שהיו לו פירות כאן במקומו הטבולין למעשר והיו לו פירות אחרות בכותניין שם מקום וקבע המעשר של הפירות דהכא תמן מהפירות דכותניין אחר שהוליכן לשם ופודה אותן בשער דתמן משום שיכול להוליכן לתמן הואיל וטבולין הן:
תַּנֵּי בֵּין בְּיוֹקֶר וְהוּזְּלוּ בֵּין בְּזוֹל וְהוּקְּרוּ. נִיחָא בְּיוֹקֶר וְהוּזְּלוּ. בְּזוֹל וְהוֹקִירוּ. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲרִים עָלָיו וּלְפוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ.
Traduction
On a enseigné: quelle que soit la différence du changement de valeur des fruits, si ayant été chers ils ont baissé, ou si après avoir été à bas prix, ils ont renchéri, on se règle en tous cas d’après le plus bas prix. On comprend cela si les fruits, après avoir valu cher, ont baissé; mais si, après avoir été d’un bas prix, ils ont renchéri, pourquoi ne pas s’en rapporter au dernier prix? On n’a pas fixé pour la 2e dîme la même règle que pour les autres saintetés rachetées, parce que là il y a cette considération, qu’en agissant de ruse on pourrait tenir ces fruits éloignés de l’enceinte qui les consacre, jusqu’au moment du rabais (mieux vaut donc adopter pour base le prix le plus bas).
Pnei Moshe non traduit
תני. בחדא ברייתא בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו כלומר הולכין אחר שער הזול של המקום פדייה שאמר בין שהיו ביוקר והוזלו עכשיו ובין שהיו בזול והוקרו פודהו כשער הזול ופריך ניחא ביוקר והוזלו דהולכין אחר של עכשיו אלא בזול והוקרו בתמיה אמאי לא נלך אחר שער היוקר של עכשיו:
שנייא היא. במע''ש מפני שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש כדתנן לקמן בהל''ד מערימין על מעשר שני וכו' וכלומר שאם אתה מחמיר עליו בזול והוקרו לפדותו כשער של עכשיו אף הוא יערים ויתן לאחר לפדותו כדי להרויח החומש לפיכך הקילו כאן משום דמיהת נחית הכא לשער הזול מעיקרא:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּשְּׁבָה. 20b רִבִּי בָּא אָמַר עַל הַשְּׁנִייָה.
Traduction
Selon R. Josué b. Levi, c’est contre la première version qu’est présentée l’objection (119)Selon le premier enseignement de la Tossefta, cité plus haut, la libération commune des 5 sacs est interdite. Cf. ci-dessus, tr Terumot 2, 1 faite à Shammaï, qui est toujours plus sévère que Hillel (on s’étonne donc qu’il permette le mélange); selon R. Aba, c’est contre la seconde version qui permet cette libération commune qu’est faite l’objection de R. Hanania (tandis que selon la première l’objection n’est plus fondée).
Pnei Moshe non traduit
ריב''ל וכו'. כדפרישית:
רבי בא אמר על השניה. על ענינא דסיפא דהך מתני' הושבה הפלוגתא ולא קשיא מה' שקין דמילתא אחריתא הוא וכדפרישית במתני' בפי' הב' אם אמר רביעית חולין וכו'. כצ''ל וכלומר דאע''פ כן יצא הקנקן לחולין:
אָמַררְבִיעִית חוּלִין יֵשׁ לִי בְּחָבִית זוֹ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חוּץ מִקַּנְקַנָּהּ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין.
Traduction
Lorsqu’on a déclaré vouloir conserver un quart de mesure profane sur un tonneau complet destiné à la seconde dîme, le contenant (tonneau ou cruche) reste profane, en vertu de la restriction faite pour le quart de mesure. En effet, dit R. Hiya au nom de R. Yohanan, un enseignement l’a dit explicitement: selon R. Simon, lorsqu’on offre à son prochain de lui vendre un quart de mesure d’un tonneau, en se réservant une clause spéciale pour le tonneau, ce dernier reste profane (bien que d’ordinaire le vase bouché devienne sacré comme le tout, ici il reste profane en vertu de la réserve faite).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמרה כן ר''ש אומר וכו'. כלו' דשמעינן להא ממילתיה דר''ש דמתני' וכדפרישית במתני':
הדרן עלך לא יאמר אדם
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source